יש לך תמונה בראש של מי אתה - ייתכן שהיא לא מדויקת.
יום צילום אימוני שלוקח את הבלאגן בראש ובלב,
עוזר לך לשחרר אותו מול המצלמה
ומייצר לך תזכורת נצחית לאדם החדש שאתה.
אתה מסתובב עם ״תמונה בראש״ של מי שאתה - תמונה שלעיתים קרובות היא ביקורתית, ישנה, או פשוט לא מדויקת.
גם אם כבר קיבלת מחמאה ממישהו - אתה לא מצליח לראות את זה במראה. אולי אפילו מרגיש כיווץ קטן בכל פעם שאתה עומד מול מצלמה.
והסיבה לזה היא פשוטה.
יש פער בין איך שהמצלמה תופסת אותך
לאיך שאתה תופס את עצמך.
ואני לגמרי איתך בזה - גם אני עברתי את זה.
אבל הפתרון שלך הוא לא פוטושופ (תאמין לי שניסיתי).
הפתרון הוא פשוט פרספקטיבה חדשה.
מגיל אפס בערך אני מאוד מחובר לעולם האומנות על גווניו, אבל מעולם לא התחברתי כל כך לצילום. עד שאי שם לפני 9 שנים חברה טובה קנתה מצלמת יד שניה, ויצא שהתאהבתי בעולם הזה ברגע (לפעמים כל מה שצריך זה לנסות, הא?)
התחלתי לצלם עירום אומנותי ולתעד את יצירת האומנות שנקראת ״גוף האדם״. ועם הזמן התחלתי לקבל פידבקים ממצולמים שאמרו (ואני מצטט):
״שעתיים צילומים איתך עזרו לי יותר משנה של טיפול פסיכולוגי!!!״
ככל שהגיעו עוד ועוד פידבקים כאלה - הבנתי שהגיע הזמן לחקור וללמוד מה אני עושה שעובד כל כך טוב. הכרתי את עולם הצילום ופיתחתי את מה שאני קורא לו פוטוקואוצ'ינג - טכניקת צילום לשחרור חסמים עמוקים.










אם תמונה שווה אלף מילים -
בוא נדאג שהן יספרו את הסיפור שלך
לא סתם יום צילום. לא טיפול. משהו ביניהם - שעובד כי הוא עושה את שניהם בו-זמנית.
שיחת היכרות שבה אכיר אותך מקרוב. נבין איפה הקונפליקט הפנימי שלך, מה הסיפור שאתה רוצה להוציא מהפנים החוצה, ונבחר יחד את הקונספט המתאים - מתוך הקיים, או נתפור אחד אישי במיוחד בשבילך.
עד 5 שעות איתי בסטודיו. הדרכה שלי, שחרור, סיפור, והעברה ויזואלית של הקונפליקט והפתרון שזיהינו יחד. אתה לא "מצולם" - אתה חווה. המצלמה רק תופסת.
הסבב נגמר, אבל המסע שלך ממשיך. התמונות מגיעות אחרי עריכה, תהליך עיבוד אישי, ופגישת סיכום שבה נסגור יחד את התובנות. התמונות הופכות ל"עוגן" - ראייה אובייקטיבית של מי שאתה. באמת.
ומה שנשאר לך: תמונות מוגמרות - ותחושת "ראיתי את עצמי לראשונה" שלא נמחקת.
ענה על 5 שאלות קצרות - ותקבל המלצה אישית.
כל קונספט מספר סיפור אחר, מייצר חוויה אחרת, ופותר קונפליקט אחר. דאגתי ליצור שפה ויזואלית לכל קונפליקט שתעזור לך לשחרר את החסם שם. כל שנותר לך זה לבחור את האחד שנכון לך:
כשדמיינתי את החופש שלי - דמיינתי אותו כמו ענן. לא תלוי בשום צורה. לא מחויב לשום מוסכמה חברתית.
הקונספט הזה נולד מהרצון לחוות חופש גמור - ללא גוף, ללא כובד, ללא ציפיות. בצילומים נעבוד עם מים, ענן, אור, ותחושת ריחוף פנימי. התוצאה: תמונות שמרגישות כמו חלום שבאמת קרה.
לכל אחד יש קולות בראש שמרעישים. הגיע הזמן להפוך אותם למוזיקה.
הרעשים הם כל מה שצועק בפנים ולא נותן לך לנוח: ביקורת עצמית, ספק, פחד, ציפיות של אחרים. הקונספט הזה לוקח את הרעש שלך ויוצר ממנו ויזואל עוצמתי - כדי שתפגוש אותו פנים אל פנים, ותחליט מה אתה עושה איתו.
תורת הוואבי סאבי היפנית מדברת על היופי שבחוסר השלמות - ועל ה״פגמים״ שהופכים לייחודיות.
קינצוגי היא אמנות יפנית עתיקה של תיקון כלי חרס שבורים עם זהב - כדי להבליט את השברים, לא להסתיר אותם. בקונספט הזה אנחנו עושים את אותו דבר עם הגוף והנפש שלך: הצלקות, ה״פגמים״ והחלקים שאתה הכי פחות אוהב - הופכים להיות מקור היופי והייחודיות שלך.
מי מושך את החוטים שלך? קונספט שעוסק בשחרור מתפקידים שהוטלו עליך - ולא בחרת בהם.
בקרובאיפה נגמר ה-אני ומתחיל האחר? קונספט ויזואלי על גבולות, מרחב אישי, וזכות להיות שלם.
בקרובכשהחרדה הופכת לריקוד. קונספט שמשנה את הקשר עם עצמך ועם הרגשות שבדרך כלל מפחידים.
בקרובלפעמים הסיפור שלך לא נכנס לתבנית קיימת. במסלול הזה נבנה יחד קונספט מאפס: תמה ויזואלית, תאורה, מיקום, אביזרים - הכל מותאם לתהליך הפנימי שלך בלבד. כולל 2 פגישות אימון מקדימות.
זה לא צילום של שעה - זה יום עם קצב משלו. אנשים יוצאים ממנו עם חיוך: מרחב, תשומת לב, חופש לשחק, לעשות שטויות, מוזיקה טובה, ולבסוף לראות את עצמך אחרת.

יש לך תחושה שקשה לך לראות את עצמך כמו שאחרים רואים אותך. שיש בך עוד הרבה - וזה לא נראה במראה.
סיימת תהליך טיפולי, אימוני, או סתם שיעור בבית ספר של החיים - ואתה רוצה לעגן את השינוי בעוגן ויזואלי בלתי מעורער.
תמיד הצטלמת בכפייה, תמיד יצא "לא זה". מגיע לך פעם אחת לראות את עצמך באמת.
לפני יום הולדת מעגלי, מעבר תפקיד, חתונה, או החלטה גדולה - לראות את עצמך נכון לפני הקפיצה.
אם אתה מלמד אחרים להסתכל פנימה - אתה צריך לראות את עצמך מבחוץ באותה איכות.
אתה לא צריך עוד "תמונה לפרופיל". אתה צריך חוויה שעוברת דרך הגוף, החושים והנפש - ומשאירה חותם.
אני מאמין ביושרה, וזה לא בשביל כולם. אם אתה מזהה את עצמך באחד מאלה - סביר ש-RE-VIEW לא המקום שלך עכשיו. ואני אומר את זה מתוך כבוד, לא כפילטר שיווקי.



רוב מי שפונה אליי - מגיע עם מתח לפני יום הצילום - לא בגלל הצילום עצמו, אלא בגלל מה שהוא מדמיין שיקרה. אז הנה מה שלא יקרה לך:
אני לא אבקש ממך להחזיק סנטר ולחייך. אנחנו עובדים מחיבור, מרגש, מסיפור - לא מטכניקה.
המצלמה תיכנס רק כשתהיה מוכן. המצלמה רק תופסת - לא מובילה. כי אתה לא מגיע להצטלם - אתה מגיע לעבור תהליך.
רק אני ואתה. בלי עוזר, בלי מאפרת, בלי קהל. פרטיות מלאה לאורך כל היום - ומה שעולה נשאר בינינו, בלי רכילות ובלי תיעוד שלא אושר.
היחס הוא אחר לגמרי! זה יותר מרגיש כמו תהליך רגשי עם מצלמה ברקע מאשר מסלול דוגמנות מחפיץ.
אם זה איכשהו לא ברור - הכל שלך. אתה בוחר מה מתפרסם, אם בכלל. גם אם נפרסם - רק עם אישור מפורש שלך לכל תמונה ספציפית.
הקצב הוא הקצב שלך. בלי שעון, בלי לקוח אחרי, בלי "צריך לסיים". מתי שאתה מוכן - אנחנו מוכנים.
לא תקנון ולא אותיות קטנות - שתי הבטחות שאני נותן לכל לקוח שלי, בעל-פה ובכתב.
אם בשיחת ההיכרות אגלה שזה לא נכון לך עכשיו - אגיד לך ישר ולא אקח את העבודה. גם אם זה אומר שאני מפסיד לקוח. אני לא רוצה לקחת ממך כסף על תהליך שלא יעבוד עבורך.
הקשר לא נגמר ביציאה מהסטודיו. תהליך עיבוד לתמונות, פגישת סיכום, ואני זמין לשאלות שלך גם חודשים אחרי. אתה לא לבד עם מה שעלה.
אני עושה גם צילומים רגילים - בוקים, צילומי תדמית, צילום אומנותי. אז אם זה מה שאתה מחפש - דלג להשארת פרטים ונדבר על זה.
אבל אם אתה רוצה משהו אחר - בוא נראה אם RE-VIEW זה הדבר:
תחשוב על זה כדמיון מודרך, רק שפה לא צריך לדמיין.
אנחנו יוצרים במציאות את החוויה הפנימית שלך, מתעמתים איתה במציאות ובמעשים ולא רק בשיחות, ומפיחים חיים באני החדש שאתה רוצה להיות.
אתה לא צריך לדמיין יותר איך זה יראה וירגיש כשתשיג את המטרות שלך - אתה יכול לפתוח את התמונות ולהיזכר בחוויה העוצמתית של הצילומים.
זה לא עוד יום צילום ובוק דוגמנות.
זה מסע ויזואלי אל תוך הנפש שלך.
זה לא איך שאתה נראה -
זה מה שאתה מראה
הדיל הוא כזה - אתה משאיר פרטים ואני חוזר אליך עוד היום (אלא אם אתה קורא את זה אחרי 19:00 ואז זה כבר יהיה מחר). רק מזהיר אותך מראש - אני לא אוהב למכור, אם מה שאני עושה לא מתאים לך - אני אומר את זה בפנים. אבל תמיד בחיוך :)